החלטה בתיק ת"א 378-09

1.      לפני בקשה לסילוק תביעה על הסף. התביעה הוגשה במסגרת תביעת בגין נזקי גוף, ע"י הוריו של באסם אבו סבית ז"ל (להלן: "המנוח"),  בגין אירוע מיום 23/5/02 (להלן: " האירוע") במהלכו נורה המנוח, בידי שוטר איש משטרת ישראל,  במהלך פעולה משטרתית לתפיסת המנוח, החשוד כסוחר סמים, באזור דרום הר חברון.

טענות המבקשת

2.  האירוע הנטען בכתב התביעה  התרחש ב"אזור", קרי- בשטחי יהודה ושומרון, על ידי כוחות הביטחון הפועלים שם. הדיון בתובענה כפוף לעמידתה בתנאים הקבועים בסעיפים 5א(2)-(3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב ב - 1952 (להלן: " החוק"). היות והתובענה איננה עומדת בתנאים הדרושים, יש לדחותה על הסף.

3. סעיף 5א(3) לחוק, קובע כי תקופת התיישנות בתביעות נגד המדינה בגין מעשה שנעשה ע"י כוחות הביטחון באזור יהודה שמרון ועזה, לא תעלה על שנתיים מיום המעשה. בענייננו, האירוע התרחש ביום 23/05/02 וכתב התביעה הוגש ביום 21/5/09 , אך ימים ספורים לפני חלוף 7 שנים מיום קרות האירוע. מכאן שתקופת ההתיישנות בת השנתיים חלפה. כלומר, יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

4. אף לגרסת המשיבים עצמם, כפי העולה מכתב התביעה ובהתאם לאמור  בתצהירו של מר נואף סרחאן אשר צורף לכתב התביעה, אירע המעשה ע"י כוחות הביטחון מעבר לגבולות ישראל, מכאן נובע כי התובענה כפופה לדרישות סעיף 5א לחוק ונוכח חלוף הזמן מיום המעשה ועד ליום הגשת התביעה, יש לדחות התובענה על הסף.

5. לא הוגשה כל הודעה בכתב ע"י הנפגע או מי מטעמו אודות המעשה נשוא התובענה, וזאת על פי הוראות סעיף 5א(2) לחוק,  הקובע כי בית המשפט יהא מנוע מלדון בתובענה בגין מעשה כאמור, אלא אם הנפגע או אפוטרופסו או אחר מטעמו נתן הודעה בכתב, כפי שנקבע בתקנות, על מעשה נשוא התובענה בתוך 60 ימים מיום המעשה.

6. המשיבים הגישו את התביעה בשיהוי רב (כשבע שנים לאחר המעשה) דבר אשר גורם למבקשת נזק ראייתי משמעותי, ולא ניתן כל הסבר מניח את הדעת.

טענות המשיבים:

7.  המבקשת מנועה מלטעון טענת התיישנות בשלב זה,  שכן היה עליה לטעון זאת בהזדמנות הראשונה ולא לאחר 60 יום בהם ניתנה אורכה להגשת כתב הגנה. הכלל הוא, כי טענת התיישנות יש לטעון בהזדמנות הראשונה, כלומר, טענת ההתיישנות לא הועלתה בהזמנות הראשונה.

8.  סעיף 5א לחוק, אינו חל על המקרה הנדון. זאת מכוח כוונתו ותכליתו. המבקשת עושה שימוש שאינו במקומו בסעיף 5, למטרה שונה ממטרתו המקורית של החוק, ובאופן המנסה להרחיב את תחולת הסעיף, מעבר להגיון שעמד בראשיתו. 

בתיקון מס' 4 לסעיף 5א לחוק אשר תוקן ב - 7/8/02 (להלן:"החוק המתקן") הוכנס סעיף מס' 1 שכותרתו "מטרה". ייעודו של הסעיף להבהיר את מטרת החוק. מהתיקון הנ"ל עולה כי מטרת החוק הינה ליתן למדינה הגנה בתביעות נזיקין כאשר מבוצעות פעולות טרור, איבה והתקוממות להבדיל, מפעולת שיטור של משטרת ישראל הנוגעת לעניינים פליליים.

9. באשר לטענה בגין אי מתן הודעה בתוך 60 יום מיום המעשה, טוענים המשיבים כי סעיף 5א(2)(ד) מתיר לבית משפט מטעמים מיוחדים שירשמו, לדון בתובענה בשל מעשה שהודעה עליו לא נמסרה במועד. המשיבים טוענים כי התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים את הדיון בתובענה שכן החוק התקן נכנס לתוקף כחודשיים לאחר המקרה הנדון, מדובר בעניין פלילי ולא בעניינים המוגדרים בחוק, השוטר הורשע בדין דבר המעיד על רשלנות מצד המדינה. כלומר הסעיף המתקן לא חל, היות שעניינו פעולות טרור ולא פעולת שיטור.

תשובת המבקשת:

10. סעיף 5 לחוק אכן אינו מהווה הגנה למדינה במקרה של מעשה נזיקין מהסוג שלפנינו שכן הוא מתייחס להגנה בגין מעשה טרור, איבה והתקוממות. אולם, סעיף 5א לחוק, עוסק בתובענות בגין נזק שנגרם כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי כוחות הביטחון (כולל משטרת ישראל) באזור איו"ש ועזה . המדובר בכל מעשה, לאו דווקא בטחוני ומכאן - שיש תחילה לסעיף 5 לחוק.

דיון והכרעה:

11. סעיף 5 לחוק הנזיקיים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון 4) תשי"ב- 1952:

" 5. אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא הגנה לישאל.